טיול לילי - מחורבות עבדת למדרשת שדה בוקר

UPDATE: Some pictures :) http://picasaweb.google.com/MishaZab/LaylaOvdatBenGurion

משתתפים: זבז'נסקים בהרכב מלא [ארכדי + רימה, מיכאל, דינה], אינה, רומן, יוסי, רגינה, איליה וסרגיי.

במלוא שנה לטיול הארוך של המכתש הגדול, החלטנו לנצל את אותו הירח המדהים של כמעט ט"ו באב, ולעשות עוד טיול לילי בנגב. והירח באמת לא אכזב - כמעט מלא, גבוה, מאיר מ-9 בערב עד 7 בבוקר, בשמים ריקים מעננים, שטף את המדבר באור חזק. לא סילואטים של הרים, אלא נופים של ממש רואים בירח כזה.

התחלנו את המסלול ב 10 בלילה בתחנת הדלק של חורבות עבדת. הלכנו צפונה לאורך הגדר, עד שנגמרה אחרי כמה מאות מטרים, ופנינו ימינה, בבקעה שבין ההר של עבדת לגבעה בולטת אחרת שמצפונה. הניווט הטופוגרפי חשוב כאין כמוהו במסלולי לילה, ולכן מצייני דרך בולטים כמו הגבעה הזו, בעלת הצורה הייחודית, ראויים לקבל הרבה תשומת לב עוד בשלב התכנון של המסלול.

להפתעתנו, די מהר עלינו על המסלול השחור, שנתברר להיות סוג של דרך ג'יפים. באופן כללי, עוד מלכתחילה סיכמנו, שבמדבר הלילי אין יותר מדי טעם לשחק במשחק של חפש את הסימון - מתיש וחסר פואנטה: תוך שניה מאבדים אותו שוב. אבל לכל אורך הדרך חיפשנו אותו והסתמכנו עליו במידה כזו או אחרת.

לכן ירדנו מהמסלול השחור במהרה ללא פחד, וטיפסנו על הר העבדת. מראש ידענו שצפוייה לנו הליכה שלא בשבילים הלילה, רצינו להקדים את המאוחר, לראות איך החבר'ה מתמודדים עם זה על ההתחלה. באופן כללי, כל השטח עביר ביותר, ביום ובלילה, ורציתי להראות את זה לשאר.

האנשים לא אכזבו, ועד מהרה הגענו למחנה הרומאי שמחוץ לעיר. מצחיק שחיפשתי אותו, עמדתי מטר מהסוללה שמקיפה אותו, ולא זיהיתי. לגמרי במקרה עליתי עליה ונתקלתי במגורי החיילים[לפחות, זה מה שסרגיי חושב. סורד.]

חפירות לאור ירח זה באמת דבר מרשים ביותר. הקירות ההרוסים, באים אליך כמו מתוך חלום, שלוים, מסתוריים. גם באור היום הבנייה העתיקה מעוררת כבוד, אבל הם נראים יותר בולטים, ועם זאת יותר קלים באור הלבן של הירח, מתמלאים חיים ברוח הקרירה.

שמחתי כשנתקלנו קודם במחנה הרומאי, כי אחרי שכולם התלהבו מעצם החפירות של המחנה המרובע והישר, באנו לעיר הביזאנטית המפוארת. העיר עם החצר הגדולה ובור מים במרכזה, מבוכי החנויות, מגדלים וקשתות, כנסיות וגת היין. אה, וכמובן הנוף מהחלונות והמרפסות. שעה לפחות הסתובבנו בעיר, ואני מקווה שגם תמונות נעלה כאן.

מן המרפסת הגדולה שליד אמבט הטבילה הנוצרי, שמעתי פתאום אזעקה של רכב מכיוון תחנת הדלק שנשארה מתחתינו, וראיתי ככמה מכוניות עוזבות משם. כשהלכנו, השארתי את המכונית ליד הרכבים של הבדואים שמנהלים את התחנה שם, חזרתי ושאלתי בקול רם את החבר'ה אם הם בטוחים שלא השאירו חפצים בעלי ערך באוטו, ומיכאל אפילו התאמץ והוציא את כל הרדיו ממקומו ושם בבגאז'. ועדיין, הייתי די בטוח שהרכב היחידי עם אזעקה שחנה בין שאר הטנדרים הבדואים שמה, היה שלי. וככה נחתתי מהר בחזרה מן השמים ארצה. אבל מה שהיה כבר נעשה, ולא היה טעם לדאוג עכשיו, אז למרות שיכנועי החברים, המשכנו במסלול.

אהה!! סיימתי עד הסוף כמעט, ופתאום, מאמצע שום מקום, המחשב נתקע לי..

טוב, אני אמשיך.. אני נוסע ברכבת עכשיו, וזה נראה כמו אחלה תעסוקה. המלחמה נגמרה אני חוזר לחיפה, מחר אני אחזיר את הלפטופ, אז לפחות פעם אחת אני אשתמש בו כמו שצריך J נראה לי שהדבר האחרון ששמרתי לפני שהמחשב קרס, היה כשיצאנו מעבדת.

חזרנו למחנה הרומי, ומצאנו את השביל הירוק שעובר בו. אין מה לנסות לחפש את האבנים של הסימון שעובר ברמה. בדקנו את הכיוון הכללי לפי מצפן, והתחלנו ללכת. כשהגענו לירידה, ירדנו באפיק של נחל, והמשכנו עד שנתקלנו בשביל השחור. "להיתקל" בשביל, זו פעולה פשוטה ביום, אבל בלילה, הדבר היה אפשרי רק כי השביל השחור הוא עדיין שביל ג'יפים באותו שלב.
המשכנו ללכת אתו מזרחה. השביל הפך להיות שביל ישראל, הפסיק להיות שביל ג'יפים, וירד אל בקעה, שהיא סוג של אפיק נחל רחב. בדרך עברנו דרך סוג של טרסות. יכול להיות שאלו היו חוות ניסיוניות, המשחזרות את החקלאות של תקופה בנבטית. שמעתי על כאלה. היו שם רק קוצים. כשירדנו לבקעה, הזהרנו את החבר'ה שבאזורים נמוכים ולחים מאין אלה, יש מצב לנחשים. לפני שנה, בדיוק במקום כזה גרץ נתקל בנחש. פתאום, לכולם היו כוחות, כולם התחילו "לרוץ" J
נסחפנו קצת. מיותר לציין, שבבקעה שוב איבדנו את הסימון. עצרנו כשהבנו שאנחנו הולכים דרומה, כשאנחנו אמורים ללכת דרום מזרחה. אחרי התייעצות קלה, שברנו מזרחה, עברנו באוכף, וירדנו אל בקעה אחרת. גם היא עם שביל ג'יפים באמצע, ואפילו טראסות. כל מני רעיונות הועלו, אנשים נלחצו.. חזרנו צפונה ונתקלנו (הפעם די בפוקס) בסימון הכחול, שעליו רצינו לעלות. החלטנו שנמשיך בתוכנית המקורית בכל זאת. בדיעבד, הסתבר שכולה עשינו עיקוף של חצי קילומטר דרומה וחצי קילומטר צפונה..
אבחנה מעניינת: בלילה, זורמים בבקעים ממש נהרות של אויר קר. מרגישים את זה טוב מאוד באוכפים. יורדים קצת, ותוך כמה מטרים, פתאום מרגישים "מיזוג". עולים טיפה, ושוב – מכה של אויר חם. המשכנו קצת, ועצרנו לארוחת "צהריים" עם נוף. הנוף בלילה אכן מלהיב. הלבן הבוהק של אבן הגיר, תחושת הזרות, המסתורין. אבל אני מתעד, לא זמר. לתמונות אשאיר לספר את הסיפור האמיתי שמאחורי כל זה.. בארוחת הצהריים התקשר אלינו פותחין המסכן, שקיווה להצטרף, אך במקום – רק חזר מהבסיס..
ירדנו שביל גיר בוהק דרומה, והגענו אל נחל עקב. הירידה אליו הייתה אפילו טכנית טיפה. הנקיק של הנחל נראה מרשים ביותר, עם הקירות הנישאים מעליו, סבך הצמחייה החשוך מלמטה. אה, הצמחייה.. בזמן התכנון, ציפינו שבשלב הזה של המסלול יהיה קל ביותר לניווט – פשוט הולכים בתוך הנקיק. אבל אי אפשר. יש סבך של ממש. וכמו שאמרתי, מפחיד להיכנס אליו. אבל החבר'ה כבר פחדו לאבד שוב את הסימון. אז איבדנו, וחזרנו, וחיפשנו.. אבל בסוף, החלטנו שפשוט נלך בלי סימון, על הקירות, ומיד מצאנו אותו – בצד השני של האפיק בכלל. כנראה, הסימון עבר בסבך.
המשכנו, והגענו לעין עקב עליון. מדובר במפל די גבוה. עברנו אותו מצד ימין, וירדנו מטה, ושוב עלינו על הסימון. אפילו לא חזרנו אחורה, לראות את המפל מלמטה – כבר היינו קצת לחוצים בזמן. משם כבר היה פשוט. במהרה הגענו לשביל הג'יפים הכחול. בו הגענו עד חניון הלילה שבה ישנו לפני שנה, כשעצר אותנו הפקח. היו במקום כמה אוהלים ליד ג'יפים, עברנו בשקט בשביל לא להעיר אותם. כבר היה די בהיר, קצת לפני הזריחה.
ושוב, כשממש לא צריך כבר להתאמץ ככה, הלכנו מהר מהר בשביל הג'יפים אל המכוניות. למרות השפשופים למיניהם. בשלב מסוים, אפילו התפצלנו, ואנחנו, הנהגים שברנו ישר למדרשה, כשכל השאר המשיכו לאיטם למרגלות הכביש המפותל של עין עבדת. בעליה, נתקלנו בעדר של לפחות עשרה יעלים, שממש לא פחדו מאיתנו. למזלנו, ויותר נכון, למזלם של החבר'ה למטה, המחסום של המדרשה היה פתוח, ויוסי ירד עם האוטו לאסוף את השאר.
משחזר, נסענו להביא את שאר המכוניות. למרות חששותיי, האוטו שלי עמד ללא כל נזק בתחנת הדלק של עבדת. חזרנו, התארגנו, שתינו הרבה קפה, ונסענו לבתינו. לסיכומו של טיול: היה ארוך, לא קשה, יפה, מעניין ומהנה. החזרנו מלא מים (לקחנו 4 ליטר לאדם). יש מקום לשפר בתכנון וניווט טיול לילה, אבל זה בא רק עם ניסיון.

בחזרה לתקופת המבחנים..
אשדוד-יבנה-רחובות-לוד-תא הגנה-תא שלום-תא מרכז-תא אוניברסיטה-הרצלייה -בית יהושע
סרגיי.